טרמינולוגיה

חגורות בקראטה שינקיוקושינקאי

מודאנשה – בעל דרגה של תלמיד (קיו 1- קיו 10)

אירו אובי- חגורה צבעונית.

חגורה לבנה (שירו אובי) – רמה של תמימות טהרה ופוטנציאל.

לבן- זה סמל של טהרה, ניקיון. סטודנט חדש ברמה של חגורה לבנה, נחשב 'נקי', בגלל שהוא חסר ניסיון, ועדיין לא יודע על הדרישות של אמנות הלחימה. ליבו של סטודנט החגורה הלבנה מלא תקווה. מתקווה זו עולים הניצנים של היוזמה הראשונה להתאמן וללמוד. החל מהאימון הראשון כבר אין דרך חזרה. החגורה סופגת את הזיעה של המתאמן ואת חלקיקי האבק ולנצח מאבדת את צבעה הלבן, באותו רגע מתחילה הדרך קדימה דרך כל קשת הצבעים. קיבעו לעצמכם מטרות באימונים ותשאפו אליהם ללא לאות!

חגורה כתומה (אקה אירו אובי) – רמה של סטביליות ויציבות.

הצבע הכתום מייצג את המכשולים. זהו צבעה של מולאדהרה צ'אקרה, המכונה גם צ'אקרת השורש, בממוקמת באזור עצם הזנב, שהיסוד המייצג שלה הוא אדמה. כעבור כמה חודשים של אימונים מפרכים, החגורה של הסטודנט החדש נעשית מלוכלכת, ובצבע קצת יותר קהה. בשלב זה הסטודנט מתכונן למבחן לחגורה כתומה.

עבור הסטודנט שמתכונן להיבחן לחגורה כתומה, המשמעות של יסוד האדמה היא שהאימון בשלב זה צריך להתמקד בעקרון היציבות. כלל שמתקרבים למבחן של חגורה כתומה, עיקר המאמץ צריך להיות ממוקד בהבנת הבסיס הפיזי. הבנה זו מושגת דרך תרגול של ריכוז בעמידות היציבות: דזנקוצו- דאצ'י, סאנצ'ין- דאצ'י, קיבה-דאצ'י, ודרך שליטה בגוף המכוונת לביצוע הנכון של התנועה בעמידות אלה.

חגורה כחולה (מיזו אירו אובי) – רמה של יכולת התאמה, הסתגלות ונכונות לשינויים.

לאחר תקופת אימונים שבמהלכה הסטודנט החגורה הכתומה מבסס את ידיעותיו, הוא מתכונן למבחן ל-קיו8, המבחן לחגורה כחולה. ביפן הרמה הזאת ידועה תחת השם "רמת צבע המים", כלומר צבע תכלת בהיר. צבע זה, סמל יסוד המים, ממוקם בסוואדהישטהאנה צ'אקרה. הצבע הכחול מזכיר למתאמן את יכולת ההשתנות והזרימה של המים. האימונים לחגורה הכחולה מפתחים במתאמן את היכולת החשובה של ההסתגלות והתגובה המהירה, כמו שהמים מסתגלים ומקבלים את צורת כלי המכיל אותם. יכולת ההסתגלות הזאת מתפתחת דרך ה-קומיטה:
תחילה, יאקוסוקו קומיטה, קרב מתוכנן מראש לאחד או שלושה צעדים, ולאחר מכן דזו-קומיטה, כלומר קרב חופשי.

חגורה צהובה (קי אירו אובי) – רמה של התייצבות.

כעבור פרק זמן מסוים של אימונים ארוכים, התלמיד עושה מבחן לחגורה צהובה (קיו 6). הצבע הצהוב מתאים ל-מאניפורה צ'אקרה, המרכז האנרגטי השלישי בעמוד השדרה, שהיסוד המרכזי שלו הוא אש. מרכז זה מקושר בדואליות עם הסייקו טאנדן- מרכז אנרגטי הממוקם בבטן התחתונה מתחת לטבור, (שהוא גם מרכז הכובד של גוף האדם). באזור זה מצויה אנרגיית היצירתיות של הנפש האנושית.

אזור זה- האזור הכללי של הבטן התחתונה, מכונה ביפנית גם בשם חארה. סטודנטים המתאמנים לקראת חגורה צהובה, צריכים לנסות להבין את עקרונות הייצור והעברת האנרגיה דרך אגן הירכיים. באימונים הם לומדים, שהכוח של המכה באגרוף או ברגל, לא באים מהיד או מהרגל עצמה. התנועה המבצעת את המכה היא בעלת חשיבות משנית. החשיבות הראשונה היא של תהליך ייצור האנרגיה בגוף- ובפרט באזור החארה.

חגורה ירוקה (מידורי אובי) – רמה של רגישות.

לאחר תקופת לימוד ואימונים נוספים, התלמיד מתכונן למבחן לחגורה ירוקה (קיו 4). צבע זה מתקבל מערבוב שני הצבעים: תכלת (יסוד הריק) וצהוב (יסוד האש). דרגה של חגורה ירוקה זו נקודת ייחוס חדשה, מפני שממנה מתחילות החגורות הגבוהות. חגורה ירוקה תואמת ל-אנאהאטא צ'אקרה, הממוקמת באזור הלב, ושהיסוד שלה הוא אוויר. עד רגע זה, המתאמן היה מוגבל יחסית בניסיונו וביכולת הביטוי העצמי שלו. כעת לצד הריכוז האנרגטי הממוקם באזור הלב, התלמיד מבין יותר טוב את יכולותיו, וחשיבותה של החמלה והרגישות.

חגורה חומה (צ'ה אירו אובי) – רמה של יצירתיות.

חגורה חומה זו דרגה מאוד גבוהה וחשובה, ויש להתכונן אליה במלוא הרצינות, הבגרות והאחריות. בשלב זה, הסטודנט צריך להיות מאוד חזק ומאוד רגוע בביצוע הטכניקה, בעודו שואף להגיע לרמות עוד יותר גבוהות של האמנות. בכל מה קשור לטכניקה קרבית- יש לפתח ברמה גבוהה מאוד את היכולת לשלוט ביריב , הודות לחוש הזמן, המרחק, והרגישות.

בעודו מתכונן לחגורה השחורה, הסטודנט מתחיל לקחת על עצמו תפקידים רבים בדוג'ו. סטודנט עם חגורה חומה יכול כבר להדריך את כיתת המתאמנים, בהתבסס על ניסיונו האישי ושיטות ההוראה בדוג'ו. הוא צריך לדעת להסביר בצורה בהירה ומדויקת מושגים פיזיים ורוחניים ואת הפוטנציאל הנפשי של הקראטה-דו בדוג'ו. כאן רואים צעד ניכר קדימה ביכולותיו האינטלקטואליות, ואפילו סטודנטים שנראו בינוניים בעבר, בהגיעם לחגורה החומה הופכים להיות שונים ממה שהיו בעבר.

יודאנשה- אדם שהוא בעל חגורה שחורה

חגורה שחורה (קורו אובי) – רמת החכמה, הבינה והניסיון.

הצעד מהחגורה החומה אל השחורה- הוא הצעד החשוב ביותר בחיי המתאמן. עד לחגורה החומה כולל, הדרישות השונות של החגורות הצבעוניות עדיין חלות על הסטודנט. חגורה שחורה זו שאיפתם הגדולה של מתאמנים רבים. למרות זאת הדרישות שלה הן גבוהות מאוד, ורבים מאלה ששאפו אליה, בסופו של דבר הסתפקו ברמה נמוכה יותר של הבנה ואמנות, בסירובם לעמוד מול הדרישות העצומות כלפי ה-יודאנשה.

החל מדאן 1 ואילך- דרישות אלה צריכות להפוך לזהותו השנייה של האדם. חיפוש והשוואה בין הטכניקה של אמני העבר לאמני ההווה, מאפשר לחגורות השחורות הצעירות לשכלל ולשפר את עצמם.

ובכל זאת- ההשגת החגורה השחורה- זו רק התחלתה של הדרך החדשה, ולא סופה, וממילא אין מקום לסיפוק של גאווה עצמית או אגואיזם בעקבות ההישגים. כמה טיפשי לחשוב שהשגת את הכל.

אם היודאנשה ממשיך להתאמן ללא הפסק, אפילו בשנים היותר מאוחרות של חייו, כך, כמו שהחגורה הלבנה הפכה לאיטה לשחורה, כך גם החגורה השחורה שלו לאט לאט נשחקת בקצוותיה, דוהה, והופכת לחגורה לבנה. וכך המעגל נסגר- והאמן שוב נהיה תלמיד. כל התהליך הזה יכול לאחר מכן לחזור שוב, אבל במקומות - שהם מעבר לגבולות הטכניקה הפשוטה, מעבר למשחקי המחשבה, ומעבר להשגתו והבנתו של האדם הממוצע. זוהי המשמעות של 'יודאנשה'.

• קראטה

• שינקיוקושינקאי

• חגורות

• קאטה של קראטה קיוקושינקאי

רשימת הצפיות האחרונות ריקה.